top of page

טיפול רגשי לילדים ולבני נוער בראש העין

מקום שבו אפשר לפגוש את הקושי אבל גם את הכוחות של הילד

לא תמיד קל לדעת מתי נכון לפנות לטיפול.

לפעמים הילד אומר שקשה לו. במקרים אחרים רואים את הקושי דרך התפרצויות, פחדים, הימנעות, הסתגרות, קשיים חברתיים או שינוי בהתנהגות.

 

אצל בני נוער, לא פעם התשובה לשאלה “מה עובר עליך?” היא פשוט “הכול בסדר” גם כשההורים מרגישים שמשהו השתנה.

טיפול רגשי יכול להציע לילדים ולבני נוער מקום בטוח לדבר, להבין טוב יותר את מה שהם חווים ולגלות דרכים שמתאימות להם להתמודד ולהתקדם.

אני עידן שחר־אלבז, עובד סוציאלי קליני M.S.W. אני מטפל בילדים מגיל 8 ובבני נוער בקליניקה בראש העין, בגישה ממוקדת פתרון (SFBT) ובשילוב כלים מעשיים מ־CBT ומ־ACT.

מתי כדאי לשקול פנייה לטיפול?

אין סימן אחד שקובע שילד זקוק לטיפול. כדאי לשקול התייעצות כאשר קושי מסוים נמשך, חוזר על עצמו, גורם לילד מצוקה או מתחיל להשפיע על התפקוד שלו בבית, בבית הספר או בחברה.

אפשר לפנות לטיפול סביב מצבים כמו:

  • חרדה, פחדים ודאגנות.

  • הימנעות ממצבים, מקומות או פעילויות.

  • התפרצויות וקושי בוויסות רגשי.

  • קשיים חברתיים, בדידות או תחושת דחייה.

  • ביטחון עצמי נמוך.

  • הסתגרות או קושי לשתף.

  • עומס רגשי ומתח.

  • ירידה במצב הרוח או במוטיבציה.

  • קושי להסתגל לשינוי משפחתי, חברתי או לימודי.

  • משבר, אובדן או התמודדות רפואית.

  • פער בין היכולות של הילד לבין האופן שבו הוא מצליח לתפקד כרגע.

  • תחושה של ההורים שהילד אינו פנוי, רגוע או שמח כפי שהיה.

לא חייבים לדעת מראש כיצד להגדיר את הקושי. אפשר להתחיל בשיחה, לתאר מה אתם רואים ולחשוב יחד אם טיפול רגשי הוא הצעד המתאים.

איך נראה טיפול רגשי בילדים?

ילדים לא תמיד רוצים או יכולים לנהל שיחה טיפולית כפי שמבוגרים עושים. לכן הטיפול מותאם לגיל, לאופי, לשפה ולעולמות העניין של כל ילד.

השיחה יכולה לשלב משחק, יצירתיות, דוגמאות מחיי היומיום, תחומי עניין וכלים מעשיים. המטרה אינה לגרום לילד “לדבר על הבעיה” בכוח, אלא ליצור קשר שמאפשר לו להביא את עצמו ולהיות שותף בתהליך.

בתחילת הדרך ננסה להבין:

  • מה הילד היה רוצה שייראה אחרת.

  • כיצד השינוי ייראה בבית, בבית הספר או עם חברים.

  • מה כבר עוזר לו להתמודד, אפילו מעט.

  • אילו יכולות וכוחות קיימים בו.

  • מה יכול להיות צעד קטן ואפשרי בכיוון הרצוי.

הקושי מקבל מקום בטיפול, אבל הוא אינו הופך לזהות של הילד. ילד שמתמודד עם חרדה הוא לא רק “ילד חרדתי”, וילדה שמתקשה חברתית אינה מסתכמת בקושי החברתי שלה.

מבחינתי, חשוב לפגוש גם את הסקרנות, ההומור, תחומי העניין, הערכים והיכולות של הילד — ולהשתמש בהם כחלק מהדרך לשינוי.

טיפול ממוקד פתרון עם ילדים

טיפול ממוקד פתרון אינו מבקש מהילד להתעלם ממה שקשה או פשוט “לחשוב חיובי”. הוא עוזר לנו לבחון מה הילד מקווה שיקרה, כיצד יוכל לזהות שהמצב משתפר ומה כבר מאפשר לו להתמודד.

לדוגמה, במקום להישאר רק עם האמירה “אני מפחד ללכת לבית הספר”, אפשר לברר:

מה יעזור לבוקר להיות מעט קל יותר?

האם היה יום שבו הפחד היה קצת פחות חזק?

מה היה שונה באותו יום?

מי שם לב כשאתה מצליח להתמודד?

מה יעזור לך לעשות את הצעד הבא?

אין כאן שאלת קסם או פתרון שמגיע מבחוץ. השאלות נועדו לעזור לילד לזהות ידע ויכולות שכבר קיימים בו, ולבנות איתו דרך שמתאימה לו.

 

במידת הצורך אני משלב כלים מגישות CBT ו־ACT, למשל לעבודה עם מחשבות מדאיגות, הימנעות, רגשות חזקים או צעדים הדרגתיים לקראת דברים שחשובים לילד.

מה מקומם של ההורים בטיפול?

לכם כהורים יש תפקיד משמעותי בתהליך. אתם מכירים את ילדיכם, רואים אותם במצבים שונים ויכולים לסייע לכך שהשינוי יקבל מקום גם מחוץ לחדר הטיפול.

עם זאת, ילד או מתבגר זקוקים גם למרחב שבו יוכלו לדבר בחופשיות ולפתח קשר אישי ובטוח עם המטפל. לכן מידת המעורבות של ההורים מותאמת לגיל, לקושי ולמטרות הטיפול.

  • העבודה עם ההורים יכולה לכלול:

  • שיחת היכרות והבנת הסיבה לפנייה.

  • חשיבה משותפת על השינוי שההורים והילד מקווים לראות.

  • זיהוי הדברים שכבר עוזרים לילד.

  • שיחות עדכון תקופתיות.

  • כלים לתגובה למצבים מורכבים בבית.

  • חשיבה על דרכים לחזק התקדמות, מסוגלות ועצמאות.

אני משתדל שהקשר עם ההורים לא יתמקד רק בדיווח על מה שלא עובד. חשוב לזהות גם התקדמות קטנה, רגעים שבהם הילד מתמודד אחרת והתגובות של הסביבה שעוזרות לכך לקרות.

הכול נעשה תוך שמירה על פרטיותו של הילד או המתבגר ובהתאם לצרכים המקצועיים ולמצבים שבהם נדרשת מעורבות הורית.

טיפול רגשי בבני נוער

גיל ההתבגרות מביא איתו שינויים רבים: בגוף, בזהות, ביחסים, בלימודים ובאופן שבו המתבגר רואה את עצמו ואת העתיד.

בני נוער עשויים לפנות לטיפול בעקבות חרדה, עומס, קשיים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, לחץ לימודי, משבר, תחושת בדידות או קושי לדבר עם האנשים הקרובים אליהם.

כדי שהטיפול יהיה משמעותי, מתבגרים לרוב צריכים להרגיש שהם אינם מגיעים רק מפני שמישהו החליט שיש להם בעיה. חשוב שהם יהיו שותפים בהגדרת הדברים שהיו רוצים לשנות ובבחירת המטרות שעליהן נעבוד.

הטיפול שלי מציע מרחב שאפשר לחשוב ולדבר בו בגובה העיניים, בלי הרצאות ובלי ניסיון להכתיב למתבגר מי עליו להיות.

כמה זמן נמשך טיפול?

אין מספר קבוע של מפגשים שמתאים לכולם.

טיפול ממוקד פתרון נוטה להיות ממוקד ומעשי, אך משך התהליך מותאם לקושי, למטרות, לקצב של הילד ולמצב המשפחתי. לאורך הדרך נבדוק יחד אם מתרחש שינוי, מה מועיל ומה עוד נדרש.

המטרה אינה לקצר את הטיפול בכל מחיר, אלא להשתמש בזמן הטיפולי באופן מדויק ומועיל.

איך מתחילים?

השלב הראשון הוא שיחת היכרות קצרה עם ההורה. בשיחה תוכלו לספר מה מדאיג אתכם, מה כבר ניסיתם ומה הייתם רוצים שיקרה בעקבות הטיפול.

בהתאם לגיל ולסיבת הפנייה, נחליט אם להתחיל בפגישת הורים, בפגישה עם הילד או במבנה אחר שמתאים למצב. לא צריך לדעת מראש כיצד להגדיר את הקושי, ואין צורך להכין את הילד לדבר על נושא מסוים. את ההיכרות ואת הכיוון נבנה יחד.

רוצים לבדוק אם הטיפול יכול להתאים לילדכם?
אפשר ליצור איתי קשר לשיחת היכרות קצרה. נשוחח על הסיבה לפנייה ועל השינוי שהייתם רוצים לראות, ונבדוק אם הדרך שבה אני עובד עשויה להתאים.

bottom of page