מקום להתפרק

את חזקה! את לוחמת!

היום נפגשתי עם אורית (שם בדוי), שאמרה לי שהיא פשוט לא יכולה לשמוע יותר את המילים האלה.

אורית הגיעה אלי אחרי שבעלה נפטר ממחלת הסרטן. היא התלוננה שכולם סביבה אומרים לה להמשיך בחייה ולחזור לשגרה, כי היא חייבת, אם לא בשבילה אז בשביל הילדים.

היא הוסיפה וסיפרה שהיא גם לא רוצה להראות חולשה לילדים שלה, שהיא בוכה בשקט, שלא ישמעו.

ופתאום היה לה מקום כזה, בלי לדפוק חשבון לאף אחד, רק שנינו, מקום לדבר על הקושי, על האובדן, על האבל ופשוט לבכות.

איזו הקלה זו הייתה עבורה, היא אפילו לא הייתה צריכה להגיד את זה במילים, זה פשוט ניכר עליה.

אז אם אתם מכירים אדם שמתמודד עם קושי, נסו להיות המקום הזה בשבילו או בשבילה, המקום שבו אפשר להתפרק, במקום לרוץ למילים ה”חזקות” והמנחמות.