ומה עם האחים של?

“הם אמרו לי שהם לא מסוגלים להכיל עוד קושי”.

“אני לא רוצה להעמיס עליהם”.

“יש להם מספיק על הראש”.

אמר לי אליאור (שם בדוי), נער בן 17 שאחיו חלה בסרטן.

באופן טבעי כשיש אדם חולה במשפחה הוא מקבל הרבה תשומת לב (שהוא זקוק לה מאוד), מההורים, מהמשפחה, מחברים.

פעמים רבות האחים נשכחים מאחור. ממש לא בכוונה.

אני רוצה להזכיר לכם להיות רגישים גם אליהם, גם אם הם אומרים לכם שהם בסדר.

והנה כמה הצעות:

קבעו זמן איכות משותף, משהו קבוע בלוז.

תנו להם את התחושה שאתם רואים אותם, את הקושי שלהם, את העזרה שלהם.

פעמים רבות החרדות והדאגות שלהם יהיו דומות לשלכם, נסו לדבר על זה.